איטום בזפת חמה היה מקובל בעבר כשיטת האיטום הנפוצה ביותר, כיום השיטה היותר פופולרית היא איטום באמצעות יריעות ביטומניות המכילות בתוכן את הזפת. אנו משתמשים בזפת חמה או קר בעיקר בגגות שלא ניתן ליישם בהן את היריעות הביטומניות מסיבות שונות כמו תשתית שטח הגג שאינה חלקה או ישרה מספיק וכ'ו. סיבה נוספת להשתמש בזפת חמה היא כאשר אנו נזקקים ליישם שכבת יסוד המקשרת בין הגג ליריעות. לרוב בתעשיה נהוג לתת אחריות לאיטום גג בזפת חמה עד חמש שנים, תלוי בכמות השכבות שנעשו בעבודת האיטום.
היריעות מגיעות בצורת שטיחים עבים בעלי חוזק מכני גבוה וכושר הדבקה מעולה. הן מורכבות משכבות של זפת,סיבים ארוגים של בד ודבקים שונים המרכיבים את ה"שטיח" שהוא בעצם היריעה עצמה. חלקן העליון מכוסה באגרגט ומאפשר דריכה על רצפת גג והגנה מפני השמש הישראלית. יריעות ביטומניות הן החומר האמין והנפוץ ביותר שיש. בשנים האחרונות מרבית עבודות האיטום מתבצעות בשיטת זו, אשר מחליפה את שיטת הישנה איטום באמצעות זפת חמה.
מתי ואיך משתמשים בזפת חמה?
זפת חמה הינה חיונית לגג חדש או כאשר יש צורך בשכבה מקשרת ליריעות הביטומניות או כאשר הגג אינו ישר. הזפת מגיעה בכמה צורות אחסון: בפחים, בחביות או בדודי חימום מיוחדים. ישנם מספר רמות לאיכות הזפת המתבטאים בתוספים שבתוכה. כל סוג זפת מיועדת לצרכים שונים.
שלב ראשון – ניקיון הגג. שלב שני – מריחת פריימר. שלב שלישי – מריחת שכבה ראשונה של זפת בעובי של 1.25 קילו למ"ר. שלב רביעי – הנחת שכבת בניים של פיברגלס או אינטרגלס. שלב חמישי – מריחת שכבה שנייה של זפת בעובי של 1.5 קילו למ"ר. שלב שישי – סיוד הגג (בצבע לבן).